איסור והיתר לרש"י קל״א

‏לרחוץ. כשהוא רוחץ במים חיים או בחמין מהרהר בהן ומברך ופעמים שעוכר ‏ברגליו אם צלולין הם כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה ואם אין המים צלולין אין עוכרן ‏דהא לא צריך ואם יש כילה מוציא ראשו חוץ לכילה ומהרהר ואף על פי שהמים צלולין אין ‏צריך לעוכרן ובית המרחץ שאמרו שאסור לו להרהר היינו כגון שיושבין ערומים בתוך ‏המרחץ וזורקין עליהם מים כגון אשטוב״א הכא ודאי אסור לפי שהיו ערומים.‏